בית החולים המרכזי נסגר, והותיר מעט טיפול רפואי לאוכלוסייה הסובלת מתת תזונה, מחלות ופצעים. עובדי סיוע מתרוצצים לעזור, כי דלק ואספקה נקטעו. משפחות אינן בטוחות לאן ללכת הלאה, עם אפשרויות כולל ערים צפופות או "אזור הומניטרי" עם משאבים מוגבלים. הפינוי הביא לכבישים צפופים ולבלבול. האפשרות של פלישה רחבה טווח מוסיפה לפאניקה וכאוס. בית ספר של האו"ם ברפאח, עזה, ששימש כמקלט למאות אנשים הפונו עקב הסכסוך, פונו עקב הפצצות ישראליות. בית הספר היה אחד ממקלטים זמניים רבים בעיר, אשר היו אוכלוסייה של 250,000 לפני המלחמה אבל התפשטה ליותר מ 1.4 מיליון. ללא מקומות בטוחים, המשפחות הסתמכו על קבוצות סיוע עבור מזון ומצרכים חיוניים אחרים. ביום שני, ישראל הוציאה פקודות פינוי למזרח רפה ושלחה טנקים לתפוס את מעבר רפה עם מצרים, וסגרו אותו. טנקים של צבא ישראל הוצבו גם ליד הגבול עם ישראל בהכנות לתקיפה. נוז'ט ג'רר, תושבת, הביעה דאגה לגבי ביטחון משפחתה וחוסר מקומות בטוחים בעיר. ישראל שוקלת פלישה מוחלטת לרפאח ברצועת עזה כדי להשמיד את חמאס, אך מאמצי הפסקת אש בינלאומיים נמשכים. ארה"ב מתנגדת לפלישה בשל דאגות לביטחון האזרחים. הסכסוך גרם למותם של יותר מ-34,800 פלסטינים וגורם לעקירה של 80% מאוכלוסיית עזה. בלבול שולט, כפי פלסטינים חוששים התקפה גדולה יותר, ועשרות אלפים נמלטו מבתיהם. בעקבות ההתנגשויות ברפאח, דרום עזה, מחנות אוהלים הושמדו ונראו שוב צפונה יותר בדיר אל-באלח. פלסטינים מפושטים עברו גם לחאן יונס, שנפגעה קשה במהלך התקפה קרקעית ישראלית בת כמה חודשים. גדה אל-חדד מאוקספאם תיארה את המצב במרכז עזה ככאוטי, עם מחנות חדשים שמופיעים ברחובות, בבית הקברות ובחוף. סוז ון מיגן, ממשרד הפליטים הנורבגי, דיווחה שרפאח, היכן שהיא מתגוררת, מרגישה נטושה. הצבא הישראלי הורה לפליטים ללכת ל"אזור הומניטרי" במואסי. האו"ם מעריך כי אזור רצועת עזה הוא ביתם של כ-450,000 אנשים, אך אין מספיק מתקנים חדשים, כולל אוהלים, מרכזי רפואה ואוכל, על פי הודעות צבאיות. הקרקע מכוסה ביוב ובפזרים קשים בגלל מחסור במתקני ניקוי. במים נקיים יש מחסור, וטמפרטורות יכולות להגיע עד 38 מעלות צלזיוס, מה שמוביל להתייבשות. איכות המים מתוארת כ"רעה באופן איום" עם תכולת צואה גבוהה, הגורמת להצטננות חריפה, אולי בשל הפטיטיס. אין מספיק יכולות בדיקות, ויש מחסור חמור באוהלים עבור האוכלוסייה החדשה שהגיעה בקרב קבוצות הסיוע. איאד אל-מזריי ומשפחתו נאלצו למכור מזון סיוע כדי לקנות אוהל ברפאח, עזה, ששווה כמעט 400 דולר. הם נאבקו למצוא מים ולא יכלו להרשות לעצמם את מחיר המכירה של 1 דולר לגלון. שתי נערות בגיל העשרה עם פציעות ששרדו מתו בשל סיבוכים הקשורים לתת תזונה, על פי המנתח ניק מאנרד. אלכסנדרה סאיה מ"הצילו את הילדים" תיארה את מספר הילדים ברפאח שאיבדו איברים כ"מדהים". המשפחות מחכות לרחמי אלוהים ומתמודדות עם מחסור בתזונה, זיהומים, ומחירי המחירים הגבוהים של צרכים בסיסיים. הטקסט מדווח כי בית החולים הראשי של רפיח, יוסף אל-נג'אר, פושט ביום שלישי בשל חששות מפני פשיטות צבאיות ישראליות, למרות שאין הוראות פינוי רשמיות. ישראל טוענת שחמאס השתמש בבתי חולים למטרות צבאיות, אך זה נדחה על ידי גורמי הבריאות של חמאס ועזה. פגזים ישראליים של טנקים פגעו בבית חולים סמוך, בית חולים קוויטי, ופצעו כמה ילדים. סגירת המעברים רפה וקרם שלום ניתקה את הכניסה של מזון, אספקה ודלק למשאית סיוע ולגנרטורים, כאשר קבוצות סיוע הזהירו על סגירות סדירות. אנשים בעזה לא יכולים לעזוב בגלל הסכסוך וסגירת הגבולות, ושירותים חיוניים נמצאים בסיכון להיגמר. ישראל פתחה מחדש את מעבר קרם שלום לעזה ביום רביעי, אך משאיות סיוע לא יכלו להיכנס בשל חוסר עובדים בצד עזה כדי לפרוק ולהטעין את המטען. עובדים פלסטינים שניסו להגיע למעבר נורים על כמה מהם ונפצעו. חמאס גם פגע באזור וטען כי הוא מכוון את הכוחות הסמוכים. תוכנית המזון העולמית של האו"ם נקטעה מחסן המזון שלה בעזה בגלל סגירת המעברים, והיא כרגע לא מסוגלת להחזיר אותו. ואן מיגן, המייצג את המועצה הנורבגית לפליטים, מביע דאגה על מחסור באספקה של סיוע הומניטרי. עם אספקה מוגבלת, הוא שואל איך אפשר לקבוע סדר עדיפויות כאשר כמעט כל אדם תלוי בסיוע.