סונאק התנצל על היעדרו מההזכרה הסופית בחוף אומחה, אך הוא נלקח ביקורת על ידי מנהיג האופוזיציה קיר סטארמר ומנהיגים עולמיים אחרים שהשתתפו, כולל הנשיא ג'ו ביידן, נשיא צרפת עמנואל מקרון, וקנצלר גרמניה אולף שולץ. עם השמרנים הנמצאים מאחורי במבחני דעת הקהל לקראת הבחירות הכלליות ב-4 ביולי, היעדרו של סונאק העלה חששות כי תמיכת המפלגה עשויה להידרדר עוד יותר. הטקסט הנ"ל מתמקד בטעויות מובהקות של הקמפיין בבחירות הבריטיות. שתי מקרים משמעותיים מדווחים: 1. אתר ב-1974, ראש הממשלה השמרני טד הית' קרא לבחירות מוקדמות למרות הקשיים הכלכליים, כולל תוצאות מלחמת יום הכיפורים ושביתה של הכורים. הוא ביקש מנדט לשלוט באיגודים המקצועיים, אבל הציבור לא תמך בו, והלייבוריסטי הרולד וילסון נבחר מחדש. 2. אתר ב-1983, לאחר ניצחון במלחמת הפוקלנד, ראש הממשלה השמרנית מרגרט תאצ'ר הייתה צפויה לנצח בבחירות הכלליות שכינתה. עם זאת, הקמפיין הושחת על ידי ההחלטה המווית-המחלוקת למכור בתים מועצת, אשר לא היה פופולרי עם מצביעים רבים. הלייבור עדיין סבלו מפסדים כבדים, אך הצליחו להגדיל את מספר המושבים שלהם. שני המקרים מראים כיצד טעויות בחירות או שיפוטים שגויים יכולים להשפיע באופן משמעותי על תוצאות הבחירות. בטקסט המפורט, מתואר כיצד ניצחונה של מרגרט תאצ'ר בבחירות הכלליות בבריטניה ב-1983 הפך כמעט בטוח לאחר שמפלגת הלייבור פרסמה מגילת שמאל קיצונית עם מימון באמצעות מיסים גבוהים ומדיניות כמו פירוק נשק גרעיני חד-צדדי ונסיגה מהקהילה הכלכלית האירופית. מניפסט זה נלקח כ"מכתב ההתאבדות הארוך ביותר בהיסטוריה" על ידי חבר מעמד עבודה מתון. תאצ'ר ניצחה בהתרחשות ושהה בשלטון עד 1990. לאחר ההפסד הגדול של הלייבור ב-1983, הם ניסו לחזור למרכז תחת הנהגתו של ניל קינוק, ובזמן הבחירות של 1992 שנקראו על ידי ג'ון מייג'ור, הלייבור הייתה שוב מתמודדת. בשבוע שלפני הבחירות בבריטניה ב-2001, סקרים הראו כי מפלגת הלייבור הייתה כנראה המפלגה הגדולה ביותר, אם כי לא בהכרח מנצחת באופן מוחלט. הפגנה בשפילד נערכה באווירה אופטימית, שמזכירה את הבחירות לנשיאות ארה"ב. מנהיג הלייבור ניל קינק נתפס כמאוד בטוח בעצמו במהלך נאומו, וצעק ביטויים כמו "אנחנו בסדר"! או "טוב, בסדר", שנראה כסיבה להפסד בלתי צפוי של הלייבור לקונסרבטיביים. הבחירות היו צפויות בתחילה להיות ניצחון מוחץ עבור מפלגת הלייבור של טוני בלייר, אבל הן נדחו בגלל התפרצות של מחלת היתוך והפה. בסופו של דבר, הבחירות נחשבו משעממות בהשוואה לבחירות שלאחר המלחמה. בטקסט המוזכר, מוזכר שבזמן כהונתו של טוני בלייר כראש ממשלה, אירעה תקרית בלתי צפויה כאשר סגנו, ג'ון פרסקוט, הכה אדם עם שיער חום לאחר שדפקו לו ביצים במסע הבחירות. האירוע הזה איים להפריע לקמפיין של הלייבור, אבל בלאיר פתר אותו במסיבת עיתונאים עם הערתו המפורסמת, "ג'ון הוא ג'ון". מאוחר יותר, בתקופת כהונתו של גורדון בראון כראש ממשלה ב-2010, חוסר כישורי התקשורת הטבעיים שלו התבטא במהלך הקמפיין הבחירות. עם דירוגי העבודה ואלה של בראון קורסים בשל המשבר הפיננסי העולמי, המפלגה ניצבה בפני הפסד בבחירות במאי. בשבוע האחרון של הקמפיין, בראון נתקל באישה בת 65 בשם ג'יליאן דאפי בזמן שאל. היא שאלה אותו על הכלכלה ועל מדיניות ההגירה. בעקבות השיחה שלהם, בראון תיאר אותה כ"אישה קנאית" בפני יועציו בזמן שהיא עדיין צולמה על ידי סקיי ניוז. הערה זו גרמה למחלוקת והשפיעה לרעה על הקמפיין של בראון ועובדים. בשנת 2016, טעות במהלך הקמפיין של המפלגה השמרנית הובילה להסדר קואליציה בין השמרנים והליברלים הדמוקרטים, שכן הם לא הצליחו לזכות ברוב מוחלט. בשנת 2017, תרזה מאי, שהייתה יורשתו של דייוויד קמרון לאחר התפטרותו בעקבות משאל העם על הברקזיט, קראה לבחירות כלליות מוקדמות כדי להבטיח רוב גדול יותר וכוח משא ומתן טוב יותר בדיונים על הברקזיט. עם זאת, הצעתה לשנות את הדרך שבה הפנסיונרים משלמים עבור טיפול לטווח ארוך, הידועה כ"מסים על דמנציה", נתקלה ביקורת והובילה אותה לאבד את הרוב של המפלגה השמרנית במקום. הטקסט מתייחס למנהיגה פוליטית שנפלה בקשיים בתפקידה כראש ממשלה. כהונתה לא הצליחה, והיא הוחלפה בסופו של דבר על ידי בוריס ג'ונסון לאחר שנתיים בתפקיד.