בתי הספר סגורים מאז אוקטובר, מה שמשפיע על 625,000 תלמידים, וכל אוניברסיטה ברצועה נהרסה על ידי תקיפות אוויריות בלתי פוסקות. הורים, כמו האב הפנוי אחמד מרפאח, מתמקדים בהשמירה על חיי ילדיהם, אך מודעים לכך שאפילו אם הם ישרדו את האיומים המיידיים, החינוך והתפתחותם יהיו מושפעים באופן שלילי. במרץ, דו"ח חשף כי כ-87.7% מבתי הספר בעזה נפגעו או הושמדו. זה כולל 212 בניינים שנפגעו ישירות ו-282 עם דרגות שונות של נזק. בשל אתגרים בגישה, במיוחד בצפון עזה, קבוצת החינוך ערכה הערכה לווינית כדי לאשר את מצבם של מתקני החינוך. לפי ארגון הצלת הילדים, התקפות על בתי ספר הן הפרה של החוק ההומניטרי הבינלאומי, וחוסר בית ספר ממושך יכול להוביל לחיזוק למידה. היעדרות של ילדים מבית הספר בשל הפסקות ממושכות, כגון אלה שנגרמו על ידי מלחמה, מגבירה את הסיכון לתוצאות שליליות על הסיכויים הכלכליים שלהם, בריאותם הנפשית והפיזית, ובטיחותם. ילדים בעזה הביעו רצון חזק לחזור לבית הספר כאמצעי לשחזר את החיים הרגילים ולהמשיך את החינוך וההתפתחות החברתית שלהם. עם זאת, הם מתמודדים עם אתגרים כגון חוסר יציבות, חוסר הזדמנויות למידה, וסכנות אפשריות לאלימות והתעללות. ארגון הצלת הילדים מדגיש את החשיבות של גורמי הגנה לילדים כמו שגרת קבועה, הזדמנות ללמוד ומשפחה כדי להקל על הסיכון של נזק נפשי מתמשך. אב בעזה בשם מאהר חלק את רצון בנו לחיים בריאים, לחזור לבית הספר ולשחק, בתוך הסכסוך המתמשך. "הסילחו את הילדים" קראה להפסקת אש מיידית ושלמה ולסיום המצור על עזה. הם גם דורשים את פתיחתם מחדש של כל המעברים לזרימת סחורות מסחריות והומניטריות, ושהממשלת ישראל תפסיק את ההתקפות הבלתי חוקיות על בתי ספר ותיישם באופן מלא את הצהרת בתי הספר הבטוחים.