בסוף שנות ה-40, ישראל הקמה קשרים הדוקים עם איראן, שהייתה המדינה המוסלמית השנייה שהכירה במדינה היהודית אחרי טורקיה. תחת השאה, מוחמד רזא פלבי, ישראל ייבאה 40% מהנפט שלה מאיראן בתמורה לנשק, טכנולוגיה וייצור חקלאי. סוכנות המודיעין של מוסאד של ישראל אימנה את המשטרה החשאית של השאה. עם זאת, בשנת 1979, המהפכה האסלאמית באיראן הפילה את השאה, והסיים את הברית. ישראל לא הכירה ברפובליקה האיסלאמית החדשה. הטקסט דן ביחסים המורכבים בין ישראל לאיראן, תוך התמקדות בסכסוכים שלהם ובקבוצות מיליטנטיות המעורבות. האייתוללות ראו בישראל ככבוש בלתי חוקי של ירושלים, אבל הקשרים המסחריים נמשכו. ב-1980, הג'יהאד האסלאמי הפך לארגון הפלסטיני האסלאמי הראשון שהשתמש באלימות נגד ישראל, עם איראן כנתמכתו העיקרית. למרות זאת, ישראל שלחה כ-1,500 טילים לאיראן במהלך מלחמת איראן-עיראק כדי לעזור להילחם בסדאם חוסיין. בשנת 1982, ישראל פלשה ללבנון כדי להילחם בקבוצות פלסטיניות המבוססות שם, מה שהוביל להקמתה של חיזבאללה, שתומכת על ידי חיל המשמר המהפכני האסלאמי של איראן. חיזבאללה ניהל מסע נגד כוחות ישראליים ממעוזים שיעים בדרום לבנון. ישראל האשימה את חיזבאללה ביצוע התקפות בחו"ל, כולל הפיגוע ב-1992 בשגרירות ישראל בארגנטינה, שהרג 29 אנשים, והתקפה ב-1994 על מרכז קהילתי יהודי שהותירה 85 אנשים מתים. ב-2005, איראן בחרה במחמוד אחמדינז'אד הקיצוני, שהביע הצהרות שנויות במחלוקת על ישראל והשואה. בתגובה, איראן החלה מחדש את העשרה של אורניום באיספאחאן. כאשר הושגה הסכם הגרעין האיראני ב-2015, ראש ממשלת ישראל נתניהו ביקר אותו כטעות. הוא היה בין הראשונים שהברכו את נשיא ארה"ב טראמפ כאשר ארה"ב נסוגה מהסכם ב-2018, מה שהוביל לחזרתו של איראן לעשיית אורניום. ישראל ביקשה באופן רשמי להישאר מחוץ למלחמת האזרחים בסוריה שהחלה בשנת 2011, אך ביצעה מאות תקיפות אוויריות נגד חיזבאללה ואיראן בסוריה החל משנת 2013. בספטמבר 2020, איחוד האמירויות הערביות ובחריין נורמליזציה את היחסים עם ישראל, מה שמציין שינוי משמעותי בפוליטיקה במזרח התיכון. ארה"ב דחפה להתקרבות בין ישראל לסעודיה, אך המאמצים הופסקו בגלל מלחמת עזה. המתחים בין ישראל לאיראן המשיכו לעלות, כאשר ישראל האשימה את איראן בהתקפות על ספינות ואיראן האשימה את ישראל ברציחות ממוקדות ובדיכוי במפעל העשרה של אורניום בנטנז. ישראל גם מואשמת בהתקפות ממוקדות על איראנים בסוריה, כולל חברים בכירים במשמר המהפכה בשנת 2022 ו-2023. המצב החמיר באפריל 2024 כאשר תקיפה אווירית ישראלית על בניין הקונסוליה האיראנית בדמשק הרגה יותר מתריסר אנשים, כולל שני חברים בכירים במשמרות המהפכה. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הזהיר שאיראן מאיימת לתקוף את ישראל, ומבטיח תמיכה. שבועיים לאחר התקפה על מתקני הקונסוליה שלה, איראן שלחה מזל"טים לעבר ישראל, מה שגרם לישראל ולמדינות שכנות לסגור את המרחב האווירי שלהן. ראש הממשלה בנימין נתניהו התכונן ל"התקפה ישירה" מאיראן, תוך פריסת מערכות הגנה אווירית.