מספר המדינות שמשלמות את העלויות האלה יותר מכפיל בארבע השנים האחרונות, והקרן הבינלאומית לתשלום כספים צפויה לגבות 9.8 מיליארד דולר נוספים על העלויות בחמש השנים הבאות. הנושא הזה מרחיב את אי-השוויון העולמי וחשוב להכיר בכך, שכן הוא מטיל נטל כלכלי משמעותי על מדינות שכבר מחוביות. הטקסט דן ביקורת על מדיניות התוספת של קרן המטבע הבינלאומית (IMF), הכוללת גביית עמלות נוספות על מדינות עם חובות גדולים של קרן המטבע הבינלאומית. מבקרים טוענים כי תוספות אלה לא מעודדות החזר מהיר יותר, במקום זאת מענישות מדינות עם מגבלות נוזלים, מגבירות את הסיכון של מצוקה חוב, ומפנות משאבים מאמצי התאוששות כלכלית. הדו"ח המוזכר בטקסט מראה שמדינות כמו אוקראינה, מצרים, ארגנטינה, ברבדוס ופקיסטן משלמות את רוב העלויות הנוספות הללו, מהוות 90% מהכנסות העלויות הנוספות של קרן המטבע הבינלאומית ו-50% מהכנסותיה הכוללות ב-2023. קווין גלאגר, מנהל המרכז למדיניות פיתוח עולמית, הצהיר כי העלויות הנוספות הללו הן "פרו-ציקליות" מכיוון שהן מגדילות את תשלומי שירות החוב בתקופות שבהן מדינות הלוואות צריכות במידה רבה מימון חירום. הטקסט דן בלחץ הכלכלי שמדינות פגיעות מתמודדות איתו בשל העלייה בתשלום והלם עולמי. על פי נתונים מ-מכון הכספים הבינלאומי, רמות החוב העולמי הגיעו לשיא של 313 טריליון דולר ב-2023, ויחס החוב לתמ"ג עבור כלכלות מתפתחות גם הגיע לשיאים חדשים. קרן המטבע הבינלאומית (IMF) הודתה באתגרים העומדים בפני מדינות בעלות הכנסה נמוכה, כאשר המנהלת שלה, קריסטלינה ג'ורג'יבה, הדגישה את הצורך לטפל בבעיות אלה.