הדו"ח הסופי של ועדת החקירה העצמאית שהוקמה על ידי האו"ם בנוגע לטענות ישראליות של מעורבותם של אנשי צוות של סוכנות הסיוע והעבודה של האו"ם לפליטים הפלסטינים במזרח התיכון (UNRWA) חשף כי ישראל לא הצליחה לספק ראיות התומכות בהאשמותיה נגד סוכנות האו"ם בנוגע להעסיקה של אנשים הקשורים ל"קבוצות טרור". יתר על כן, הוא הדגיש כי לסוכנות יש מסגרות חזקות כדי להבטיח את העמידה בעקרונות של נייטרליות הומניטרית, למרות כמה בעיות מתמשכות. מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הקים את הוועדה העצמאית הזו בראשות שר החוץ הצרפתי לשעבר קתרין קולונה בעקבות טענות ישראליות בסוף ינואר על מעורבותם של 12 עובדי אונר"א בהתקפה של חמאס נגד התנחלויות ישראליות וקובציים סביב עזה ב-7 באוקטובר בשנה שעברה. ההאשמות הללו הובילו את ארצות הברית, יחד עם יותר מתריסר מדינות אחרות, להפסיק את המימון שלהם לאונר"א, למרות שרבים החלו מאז בתשלומים. ישראל כבר זמן רב לוחצת על סגירת אונר"א, בטענה שהיא מסייעת להנציח את הסכסוך עם הפלסטינים על ידי מתן מעמד פליטים לנצאיהם של אלה שגורשו מארצם. בנוסף, ישראל מאשימה את הסוכנות בהעסקת אנשים "אויבים לישראל" ובשימוש בספרי לימוד שהיא מחשיבה כ"מרגזים". האו"ם הרחיק את עצמו מיד מהעובדים הנאשמים והקים חקירה פנימית. בנוסף, גוטרש הורה לוועדה בראשות קולונה לערוך סקירה מקיפה של ניטרליות הסוכנות. לא נמצאה ראיה למרות הראיונות שנערכו על ידי קולונה וצוותה עם צוות אונר"א ואנשי ממשל ישראליים ופלסטינים, הוועדה העצמאית, הכוללת שלושה ארגוני מחקר: מכון ראול וולנברג בשוודיה, מרכז מישלסן לזכויות אדם בנורבגיה, ומכון זכויות האדם הדני, ציינה כי אונר"א מספקת באופן קבוע לישראל רשימות של עובדיה לצורך אימות, והוסיפה כי "ממשלת ישראל לא הודיעה (לאונר"א) על כל חשש הקשור לאף אחד מעובדיה בהתבסס על רשימות של עובדי צוות מאז 2011". הוועדה אישרה כי ישראל עדיין לא הוכיחה את כל טענותיה הרחבות יותר בנוגע למעורבותו של צוות אונר"א בפעילויות של חמאס או ג'יהאד האסלאמי, ואמרה כי במרץ, "ישראל פרסמה האשמות ציבוריות שטוענת כי מספר גדול של אנשי צוות אונר"א הם חברים בארגוני טרור. עם זאת, ישראל עדיין לא סיפקה ראיות לתמיכה בטענה זו". אונר"א מעסיקה 30,000 פלסטינים כדי לשרת את הצרכים האזרחיים וההומניטריים של 5.9 מיליון פליטים פלסטינים בעזה, בגדה המערבית ובמחנות בירדן, סוריה ולבנון. בין אלה, כ -2.3 מיליון אנשים ברצועת עזה זקוקים לסיוע דחוף לאחר שרובם נאלצו לעזוב את בתיהם בשל ההתקפה הישראלית, נאבקים כדי להשיג מים, מזון, מקלט וטיפול רפואי, עם מאות אלפים מתמודדים עם סיכון רעב. תפקיד חיוני סקירת קולונה מבהירה כי אונר"א היא "חיונית" לפלסטינים ברחבי האזור, תוך הדגשת כי "בהעדר פתרון פוליטי בין ישראל לפלסטינים, אונר"א נשאר מרכזי בהספקת סיוע הומניטרי הציל חיים ושירותים חברתיים בסיסיים, במיוחד בתחום הבריאות והחינוך לפליטים פלסטינים בעזה, ירדן, לבנון, סוריה, והגדה המערבית". לכן, "אונר"א ופיתוח האנושי שלה ושירותים כלכליים לפלסטינים הם בלתי ניתנים להחלפה". בעוד שהוועדה מכירה בכך שאונר"א אכן קפדנית יותר מרוב מוסדות דומים, הוועדה מאשרת שישנן מספר דרכים לשפר את "הבטחות הנייטרליות" עבור צוות סוכנות האו"ם, כגון הרחבת יכולת פיקוח פנימית, מתן יותר הכשרה אישית, ותמיכה רבה יותר ממדינות התורמות. הדו"ח קבע, "הבדיקה גילתה כי אונר"א הקים מספר משמעותי של מנגנונים ונהלים כדי להבטיח את העמידה בעקרונות הומניטריים, תוך התמקדות בעקרון הנייטרליות", והוסיף כי "יש לו גישה מתקדמת יותר לניטראליות מאשר ישויות אחרות של האו"ם או ארגונים לא ממשלתיים דומים". טענות אנטישמיות בנוסף לדו"ח של קולונה, שלושת גופי המחקר הסקנדינביים שלחו הערכה טכנית מפורט יותר לאו"ם, גם מציינים: "עד היום, הרשויות הישראליות לא סיפקו שום ראיות תומכות ולא הגיבו למכתבים של אונר"א במרץ, ושוב באפריל, ביקשו שמות וראיות תומכות שיאפשרו לאונר"א לפתוח בחקירה". הם מצאו ראיות "מוגבלות מאוד" התומכות בטענות חוזרות ונשנות של ישראל נגד אונר"א כי בתי הספר שלה ברחבי האזור משתמשים בספרי לימוד של הרשות הפלסטינית עם תוכן אנטישמי. "שלוש הערכות בינלאומיות של ספרי לימוד של הרשות הפלסטינית בשנים האחרונות סיפקו תמונה מדויקת... שניים זיהו את נוכחותה של דעות משוחדות ומעלי עוינות, אך אף אחד מהם לא סיפק ראיות של תוכן אנטישמי". יתר על כן, הערכה שלישית שנערכה על ידי מכון ג'ורג' אקרט בגרמניה "בחנו 156 ספרי לימוד של הרשות הפלסטינית וזיהו שתי דוגמאות שהציגו רעיונות אנטישמיים, וציינו שאחת כבר הוסרה, והשנייה הושתנה". דו"ח הביניים של קולונה לגוטרס באמצע מרץ מצא כי "ל-UNRWA יש מספר רב של מנגנונים ונהלים כדי להבטיח את העמידה בעקרון ההומניטרי של ניטרליות, בעוד שהוועדה זיהתה אזורים קריטיים שעדיין צריך לטפל בהם". בעוד הפסקת המימון האמריקאי נמשכת עד מרץ 2025, רוב המדינות התורמות החלו לאחרונה במימון לאונר"א. שירותי המעקב הפנימי של האו"ם עורכים חקירה פנימית נפרדת בנוגע להתקפה ב-7 באוקטובר.