שר האוצר מוחמד מאאת הסביר כי מימון נוסף זה נחוץ כדי להתמודד עם האינפלציה, לשפר את רמת החיים, ולענות על הצרכים הפיתוחיים של האזרחים. התקציב יציב בראש סדר העדיפויות את ההוצאות על בריאות, חינוך ויצירת מקומות עבודה כדי לשרת טוב יותר את האנשים. המשבר בעזה השפיע לרעה על כלכלת מצרים, מה שהוביל לירידה בהכנסות התיירות ושל תעלת סואץ, שני מקורות גדולים של מטבע זר. בשל מחסור במטבע זרים ואינפלציה גוברת, קרן המטבע הבינלאומית (IMF) הגדילה את התמיכה הפיננסית שלה למצרים מ-2.75 מיליארד דולר ל-8 מיליארד דולר במרץ 2023. החלטה זו אפשרה למצרים לקבל הזרקה מיידית של כ-820 מיליון דולר. בנוסף, בפברואר 2023, איחוד האמירויות חתמה על הסכם עם מצרים להשקיע 35 מיליארד דולר ברס אל-חכמה באמצעות קונסורציום פרטי בראשות חברת אחזקות פיתוח אבו דאבי. השקעה זו נועדה להניע את הכלכלה של מצרים. מצרים קיבלה עסקת השקעות זרות גדולה, שהובילה לרפורמות כמו העלאת ריבית של 600 נקודות בסיס והתחייבות לשחרר את המטבע שלה עם פחתת ערך. S&P Global Ratings קיבל עידוד מההסמיכה הפיננסית והעלה את התחזית הכלכלית של מצרים מ"יציבה" ל"חיובית" בשל הקלה הצפויה במחסור במטבע הזר בעקבות פחתת הערך של המטבע.