הוא גילה את היכולות האמנותיות שלו בכיתה ג' והיה מוצג לאמנים מקומיים שלימדו אותו טכניקות ציור. זה סימן שיפור משמעותי בעבודתו האמנותית. אל-אמאיר נזכר בהצגת הציור שלו למשפחתו אחרי בית הספר כשלב פריצת הדרך שלו. ג'וואד אל-אמאיר מבטא את חשיבות הצבע בעבודותיו האמנותיות, באמצעות צבע אקרילי כדי להביא את הרעיונות התוססים שלו לחיים. לאחר שלמד טכניקות ציור חדשות מאמנים מקומיים, אל-אמאיר גילה שיפור משמעותי ביכולות האמנותיות שלו. הוא מתכנן בקפידה את צבעי הפלטה והרכב של כל ציור כדי להעביר רגשות ספציפיים. לדוגמה, צבעים קרירים כמו אפורים וכחולים משמשים להביע רגשות של אבודות. אל-אמאיר רואה בצבע כלי רב עוצמה כדי לתקשר רגשות בעבודות האמנות שלו. ג'וואד אל-ומייר סיפר כי היכולות האמנותיות שלו השתפרו משמעותית לאחר שלמד טכניקות ציור מקבוצת אמנים מקומיים, במיוחד מחברו דנה אלמוסוד. לפני כן, אל-אמיר נאבק בציור דיוקנאות קטנים. הוא הביע תודה על הדרכתם ולא יכול היה לדמיין את חייו ללא השפעתם. אל-אמיר יצר דיוקן עצמי בהשראת סגנון הציור של ג'ון סינגר סרג'נט, שנמשך כ-12 שעות להשלים. הוא העריץ את הדיוקן העצמי של סרג'נט וכוון ללכוד תחושה דומה. הדיוקן מדגיש את התכונות הבולטות של אל-אמאיר, במיוחד את אפו, עליו הוא מקבל לעתים קרובות הערות. הוא צייר אותו כדי להנציח את עצמו בן ה-16, מכיוון שהוא לא בטוח איך הוא ייראה בעתיד. אל-אמיר הופכת חוויות שונות לאמנות. הטקסט מבטא את החשיבות של אמנות בחיינו, באמצעות דוגמא של אמן להגדיר אותה כהיכולת לתרגם רגשות עם מיומנות. אמנות כוללת צורות שונות כמו סרטים, כתיבה, שירים ומוזיקה. ביטויים רגשיים אלה עוזרים לנו ללמוד על אנשים ולהתחבר זה לזה. הטקסט מעודד את האמונה שלכל אחד יש צד אמנותי, שמחכה להתגלות.