הדו"ח מציין כי בריאותם ורווחתם הושפעה קשות מהסכסוך הישראלי באזור, מה שהוביל לשיעור גבוה יותר של פציעות, טראומה, ופרעות בריאות נפשיות. ההרס של תשתיות ומערכות תחבורה שיבש את אספקת שירותי הבריאות, בעוד תנאי חיים צפופים וגישה מוגבלת למים נקיים הגבירו את הסיכון למחלות זיהומיות כמו הפטיטיס וההשפלה. גם התזונה הרעה נפוצה, כאשר אחד מכל שלושה ילדים מתחת לגיל שנתיים בצפון רצועת עזה סובל מתזונה חריפה. הדו"ח מציין כי גישה לטיפול רפואי ירדה ברבעון האחרון של 2023, עם סגירת 14 מתוך 22 מרכזי בריאות וחוסר חשמל שהשפיעו על מערכות טל-בריאות. אונר"א הגיבה למשבר בעזה על ידי הקמת 155 מקלטים חירום, העברת 108 יחידות רפואיות ניידות, תיאום משלוח תרופות קריטיות, ויישום מעקב אחר התפרצות מחלות. ד"ר אקיהירו סאיטה, מנהל הבריאות של אונר"א, הדגיש את הצורך בהתערבות בריאותית מיידית ומתמשכת כדי להקל על משבר הבריאות בקרב פליטים פלסטינים. האו"ם איבד יותר מ-191 עובדים, כולל 11 אנשי מקצוע בתחום הבריאות, במהלך המשבר, והארגון הביע הכרת תודה על מסירותם ומחויבותם לספק שירותים איכותיים למרות ההפסדים וההפלישה. הגדה המערבית עומדת בפני אתגרים חדשים עם הגבלות תנועה ואלימות, המשפיעים על שירותי הבריאות של אונר"א ליותר מ-2 מיליון חולים בירדן, לבנון, הגדה המערבית, עזה וסוריה. האו"ר"א מצא פתרונות זמניים כדי להבטיח גישה לחולים והספק. בשנת 2023, למרות אתגרים מבצעיים כמו סילוק מימון, אונר"א סיפק כמעט 7 מיליון ייעוץ בריאותי יסודי ושמר על רמות חיסון גבוהות, במיוחד בעזה, ומנע התפרצויות של מחלות שניתן למנוע באמצעות חיסון.