בית הנבחרים האמריקאי העביר הצעת חוק לסנקציה על בית המשפט הפלילי הבינלאומי על צווי מעצר ישראליים

בית הנבחרים האמריקאי העביר הצעת חוק לסנקציה על בית המשפט הפלילי הבינלאומי על צווי מעצר ישראליים

בית הנבחרים של ארצות הברית העביר הצעת חוק לסנקציה על בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) לאחר שהתובע שלו ביקש צווי מעצר נגד גורמים רשמיים ישראליים, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר ההגנה יואב גלאנט, בגין אישומים הקשורים למלחמת עזה.
הצעת החוק מכוונת את פקידי ה-ICC המעורבים בתיק על ידי חסימת כניסתם לארה"ב. הצעת החוק עברה בתמיכת הרפובליקנים, אך לא צפויה להפוך לחוק, שכן היא תיעלם על ידי הדמוקרטים ששולטים בסנאט האמריקני. החוק מבקש להעניש את התובע של בית הדין הבינלאומי על חקירת פעולות ישראליות. הטקסט דן בחקיקה המוצעת בסנאט ובבית הנבחרים של ארה"ב לסנקציה על בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בתגובה להחלטת בית המשפט להנפיק צווי מעצר על גורמים ישראליים, כולל ראש הממשלה נתניהו. הנשיא ביידן מתנגד לחוק, אך חלק מהדמוקרטים, במיוחד אלה התומכים בישראל, הביעו תמיכה בסנקציות. החוק יבטל ויזות אמריקאיות ויגביל עסקאות רכוש עבור פקידי ה-ICC אם הוא יהפוך לחוק. הרפובליקנים הציגו חקיקה דומה, וכתירו את בית הדין הפלילי כאיום על הריבונות של ארה"ב. דמוקרטים שמתנגדים למדיניות הביעו ביקורת על ממשלת ישראל אך גם תמכו בישראל. הצעת חוק שהעברה בית הנבחרים האמריקאי ביום שני מאיימת לנתק את המימון האמריקאי לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) אם הוא יחקור או יעמוד לדין אמריקאים, כולל ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, על פשעי מלחמה לכאורה. מבקרים טוענים שזה מערער על הסדר הבינלאומי המבוסס על חוקים ויכול להוביל לסנקציות נגד בעלי ברית ארה"ב התומכים ב-ICC. התובע הראשי של בית הדין הבינלאומי עלה לאחרונה על תוכניות לחקור את נתניהו ומנהיגים ישראלים וחמאס אחרים על פשעים במהלך מלחמת עזה ב-2014, והפעם הראשונה שהבית הדין תכנן לחקור בעלת ברית מרכזית של ארה"ב. נתניהו הוזמן לדבר בפני הקונגרס בקיץ, אבל התאריך לא הוחלט. בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) עומד בפני ביקורת מצד ארה"ב וישראל בעקבות ההכרזה על צווי חקירה בפשעי מלחמה לכאורה. נשיא בית הנבחרים הרפובליקני מייק ג'ונסון קרא להעניש את בית הדין הפלילי הבינלאומי והביע דאגה לגבי פעולה אפשרית נגד מנהיגים אמריקאים. ראש ממשלת ישראל נתניהו ושר ההגנה גלאנט גינו את צווי ההשמדה נגדם כ"אכזבה מוסרית" וניסיון לשלול את זכותה של מדינתם להגנה עצמית. חמאס, ארגון טרור שנאסר על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות אחרות, דרש ביטול צווי המעצר על מנהיגיו והאשים את התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בכך שהוא משווה את הקורבן לתליין. גם ישראל וגם חמאס הגיבו בזעם לפעולות של בית הדין הפלילי הבינלאומי. בית המשפט הפלילי הבינלאומי (ICC) שוקל להוציא צווי מעצר למנהיגים ישראלים על פשעים לכאורה נגד פלסטינים. אם צווים יונפקו, זה יהיה עד מדינות החברות ICC, כולל בריטניה וארה"ב בנות ברית, לאכוף אותם. ארה"ב, שאינה חברה ב-ICC, ביקרה את הצעד כ"מגוחך", אך אינה תומכת בסנקציות נגד ה-ICC. בית הדין הבינלאומי למלחמה בפשעים חוקר ומעמיד לדין רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעים מלחמה כאשר הרשויות הלאומיות לא יכולות או לא רוצות לעשות זאת. ארה"ב תמכה בעבר בתביעות של בית הדין הבינלאומי שלא קשורות לישראל ולפלסטינים. בשנת 2020, תחת ממשל טראמפ, ארצות הברית הטילה סנקציות על פקידי בית המשפט הפלילי הבינלאומי (ICC), כולל התובע הקודם של בית המשפט, בתגובה לחקירת ה- ICC על פשעי מלחמה לכאורה שביצעו ארצות הברית ואחרים בסכסוך האפגני. הטקסט גם מזכיר את הסכסוך המתמשך בעזה, שהחל בשנת 2000 כאשר חמושים של חמאס תקפו את ישראל, וגרמו לכ-1,200 הרוגים ו-251 בני ערובה, על פי הרשויות הישראליות. מאז, לפחות 36,470 אנשים נהרגו בעזה במהלך מסעות הצבא של ישראל להשמיד את חמאס, על פי משרד הבריאות של חמאס.
Newsletter

Related Articles

×