האירוע התרחש במהלך חילופי מילים כמעט יומיים בין הצבא הישראלי לחזבאללה לאחר התקפה של חמאס על דרום ישראל ב-7 באוקטובר 2023, שהצית מלחמה בעזה. ארגון HRW קרא לארצות הברית להפסיק את מכירת הנשק לישראל בתגובה לתקיפה זו על אזרחים. ארגון זכויות האדם, Human Rights Watch (HRW), קרא לחקירה של תקיפה צבאית ישראלית בלבנון כפשע מלחמה פוטנציאלי, מכיוון שלא הייתה שום הוכחה של מטרה צבאית באתר. הצבא הישראלי טען בתחילה כי התקיפה כיוונה "מתחם צבאי" והרג "פעיל טרור משמעותי" מג'אמאא איסלאמיה, קבוצה לבנונית הקשורה לחמאס. עם זאת, HRW מצא כי המטרה הייתה מבנה מגורים שהשכן את חיל החירום וההסעד של איגוד הסיוע הלבנוני, ארגון הומניטרי לא ממשלתי. ג'מאא איסלאמיה הכחישה מאוחר יותר כל קשר למגיבי החירום, והאגודה אישרה שאין לה שום קשר לאף ארגון פוליטי לבנוני. הצבא הישראלי לא הגיב לממצאי HRW כאשר צירפו קשר עם AFP. ארגון Human Rights Watch (HRW) ביקר את התקיפה הצבאית הישראלית בהבריה, לבנון, ואמר כי ההודאה כי ההתקפה על המרכז מעידה על כישלון לאמת מטרות צבאיות ולהימנע מפגיעה באזרחים, מה שהופך את התקיפה לחוקית. ארגון HRW דיווח כי הנרצחים היו אזרחים, כולל אחים תאומים בני 18, ולא היו קשורים לאף קבוצה חמושה על פי בני משפחה, האגודה הלבנונית לסיוע וההגנה האזרחית. עם זאת, HRW ציין כי תוכן ברשתות החברתיות הציע לפחות שניים מהמתים עשויים להיות תומכים של ג'מאא איסלאמיה. תמונות מהאתר הראו שרידי פצצה ישראלית ו ערכת הדרכה המיוצר על ידי חברת בואינג שבסיסה בארה"ב. חוקר לבנון של HRW, רמזי קייס, הצהיר כי כוחות ישראליים השתמשו בנשק שיוצר בארה"ב כדי להרוג שבעה עובדי סיוע אזרחיים בלבנון. ארגון HRW קורא לארה"ב להפסיק את מכירת הנשק והסיוע הצבאי לישראל בשל ראיות לכך שהצבא הישראלי משתמש בנשק אמריקאי באופן בלתי חוקי.