הוא ביקר את בית המשפט הפלילי הבינלאומי (ICC) על כך שהוא מבקש צווי מעצר למנהיגים ישראלים, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר ההגנה בני גנץ. פעולה ה- ICC מתייחסת להאשמות שנעשו בבית המשפט הבינלאומי של האו"ם (ICJ) בנוגע למלחמה של ישראל בעזה כגנועי, אך הערותיו של ביידן הביעו גם את דחיית ארה"ב לתחום השיפוט של ה- ICC בעניין. הנשיא ג'ו ביידן קרא למעצרם של מנהיגי חמאס, יאיה סינואר ואיסמעיל חניה, והבטיח תמיכה "ברזל" לישראל ונדר לשחרר בני ערובה שנלקחו על ידי חמאס במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר. ביידן כינה את צווי בית המשפט הפלילי הבינלאומי (ICC) עבור גורמים ישראליים "מגוחכים", למרות המתחים האחרונים על פעולות ישראל בעזה, כולל החסימת משלוח פצצות לישראל כהזהרה מפני התקפה ברפאח. מזכיר המדינה האמריקאי, אנטוני בלינקן, ביקר את בית המשפט הפלילי הבינלאומי (ICC) על חקירת פשעי מלחמה בפלסטין, והזהיר כי זה עלול לפגוע בשיחות הפסקת האש בעזה. החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי לחקור את ישראל ואת חמאס באופן שווה הודחה כ"מבישה" על ידי בלינקן ו"בלתי מבוססת ולא לגיטימית" על ידי יו"ר בית הנבחרים הרפובליקני מייק ג'ונסון. החוקרים האמריקאים שקלו, לפי הדיווחים, לנקום נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי, בתמיכה של שתי המפלגות. ביידן מתמודד עם לחץ משני הצדדים, עם מחאות פרו-עזה בקמפוסים והאשמות הרפובליקניות על תמיכה בלתי מספקת בישראל. הבית הלבן סירב להגיב על תגובה אמריקאית אפשרית נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי. בשנת 2020, ממשל טראמפ הטיל סנקציות על בית המשפט הפלילי הבינלאומי (ICC) על חקירת פשעי מלחמה לכאורה באפגניסטן. עם זאת, ממשל ביידן הסיר את הסנקציות הללו. ארה"ב שומרת על עמדה מעורפלת כלפי בית הדין הפלילי הבינלאומי, כפי שהיא תמכה בחקירת בית המשפט לפשעי מלחמה שבוצעו באוקראינה, כולל נגד הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין. שר ההגנה לויד אוסטין הודיע ביום שני כי ארה"ב תמשיך לסייע לבית הדין הפלילי הבינלאומי בחקירתו באוקראינה, למרות ביקורת קודמת על בית הדין על חקירת ישראל.